#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמא. האם מותר לעשות מנורה של שבעה קנים ומדוע 1) מברזל 2) מעץ?<br>	"1) אסור דכתיב ""לא תעשון אתי"" לא תעשון כדמות שמשי המשמשים לפני. ולומדים מכלל ופרט וכלל או מריבוי ומעוט וריבוי שאע""פ שאינה של זהב כשרה במקדש.<br>2) לת""ק מותר דאינה כשרה למקדש שהפרט מפורש מתכת. לרבי יוסי בר יהודה גם מעץ אסור שאף היא כשרה במקדש שדרש בריבוי ומיעוט וריבוי, וריבה כל מילי ומיעט חרס."	עבודה זרה מג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמב. כיון שפרצוף אדם לחוד אסור לעשות מדוע היה צריך לאסור<br>1) דמות שמשים שבמרום 2) דמות ארבעה פנים בהדדי? 	"תירצו התוס' (ד""ה לא):<br>1) דודאי ליכא למעלה שום מלאך ושרף ואופן וכרוב כדמות אדם ממש <sup>נו</sup>.<br>2) לחייב אף כשמצא פרצוף אדם והשלים לד' פנים א""נ לעבור בשני לאוין <sup>נז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נו.  התוס' כתבו שאין להם עורף והר""ן כתב שיש להם כנפי ם.
<br>נז.  ו הר""ן תירץ דסד""א דאע""ג דצורת אדם אסירא דמות ארבעה פנים בהדי הדדי שרי דלאו צורת אדם היא.</span>"	עבודה זרה תוס' מג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קמג. דמות צורות לבנות היו לו לר""ג 1) כיצד עשה 2) מדוע לא חששו לחשד? "	"1) עובדי כוכבים עשו לו, וכתבו התוס' (ד""ה שאני) שאף שר""ג צוה להם לעשות, ואמירה לעובד כוכבים שבות, לצורך מצוה מותר. ואיבעית אימא עשה בעצמו דלהתלמד מותר <sup>נח</sup>.<br>2) כיון שהיה נשיא היו רבים מצויים אצלו וברבים מצויים אין חשד ואיבעית אימא דפרקים היה ולא היה מחברם אלא בשעת בדיקת העדים וכל היום לא ראו צורות לבנה ולכן לא היה מקום לחשד ואיבעית אימא להתלמד שאני <sup>נט</sup><span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נח.  כן פירש הר""ן בדעת הרי""ף והרמב""ם שתירוץ זה מתרץ גם כיצד עשה, וכתב שגם התירוץ שהיו של פרקים מתרץ כיצד עשה.
<br>נט.  כן מבואר ברי טב""א  (ראש השנה כב, ב)  שבלהתלמד אין חשד, ועי' במנחת חינוך  (מצוה לט אות ב)  שלהתלמד מתיר רק לעשות אבל אינו מונע חשד.</span>"	עבודה זרה מג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קמד. ע""ז 1) הוודקה לים המלח האם צריך שחיקה 2) האם מותר לשוחקה ולזרותה לרוח ומדוע? "	"1) כתבו התוס' (ד""ה שוחק) שבפסחים איתא שלרבה א""צ ולרב יוסף צריך.<br>2) לר' יוסי מותר ולחכמים אסור שנעשית זבל ונאמר ולא ידבק בידך מאומה מן החרם. ופי' רשב""ם (בתוד""ה אמרו) שרבנן סברי זה וזה גורם אסור ור' יוסי לא חייש שסבר זה וזה גורם מותר. עוד מבואר בתוס' (ד""ה שוחק) שלמקו ם שאין מגדל זרעים לכו""ע מותר."	עבודה זרה מג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמה. מה היא ראיית ר' יוסי לשיטתו מהעגל ומה היא דחיית חכמים? 	"לרש""י רבי יוסי הביא ראיה לשיטתו מדכתיב ואכות אותו טחון, ומסתמא טחנו כדי לזרות לרוח. ורבנן דחו שזרה את העפר למים ולכן לא היה ראוי לזבל, ושחקו רק כדי לבודקם כסוטות. והתוס' (ד""ה אמר) פירשו שראית ר' יוסי מדכתיב ואשליך את עפרו אל הנחל, אלמא לא זרקו לים אלא לנהר, ונהר אינו אלא כמו זורה לרוח שכן דרך נהרות שעושים זבל על גדותיהם ואפ""ה לא נמנע משה רבינו מלזרוק לנחל, ורבנן דחו<br>שכדי לבדקם כסוטות השקם הזהב ולא נשאר ממנו כלום."	עבודה זרה מג: -מד. ותוס'		
